כדורגל ונוסטלגיה
1
עוד בימיי ה'חיידר' התחלתי לשחק כדורגל ואם אני לא טועה זה קרה בערך שהייתי בן שבע. בחדר הלימוד הייתי מקשיב למלמד אבל בחוץ, בחצר בית הכנסת הגדול, הייתי רץ ומשחק פעם כחלוץ ופעם אחרת כשוער. פעם, שכבר גדלתי קצת, שיחקתי עם חבריי כדורגל והייתי כל כך שקוע במשחק שלא ראיתי איך המלמד מתקרב ובא כדי לקרוא לנו לחזור לספסלי הלימוד. מרוב שהסתכלתי רק על הכדור, נתתי מכה חזקה לכדור לכיוון השער. אבל, הכדור במקום שיכנס לשער, עף אל כובעו של המלמד והעיף אותו מעל ראשו. 'אוי וועי', איזו טעות עשיתי, במיוחד הבנתי זאת אחרי שנענשתי כמו שהיו מענישים אז ילדים סוררים ב'חיידר'. המלמד הכין את סרגל העץ ואני הושטתי את האצבעות ו'זכיתי' בעשר המכות של הסרגל על האצבעות המקובצות. אזכור ל'עולמים' את הרגע המכונן הזה.
חצר בית הכנסת הגדול בביסטריצה
מבנה ה'חיידר' בחצר בית הכנסת הגדול
2
עברו עוד כמה שנים ומ'שחקן' כדורגל בחצר בית הכנסת הפכתי להיות 'קיביצער' (מתבונן מהצד - ביידיש), שרק הולך לראות את המשחקים של קבוצת העיר 'גלוריה' ביסטריצה. בימי גדולתה, הקבוצה הזאת, הצליחה לעלות לליגה בכירה יותר ולהתחרות עם קבוצות כמו 'סטיאוה' (Steaua) בוקרסט, 'אוניברסיטאטיה' (Universitatea) קראיובה ובמיוחד עם 'צ'ה.פה.רה.' (CFR) קלוז. כמו כן, אני זוכר שחקן של 'גלוריה' בשם פיריקא (Firica) שאהדתי במיוחד כי נפגשתי איתו פעם בקואופרטיבה 'אוניריאה' (Unirea), איפה שאבי לזר ז"ל היה אחראי על הסנדלריה. Firica היה מביא לתיקון את נעלי הכדורגל של שחקני 'גלוריה' והיה יושב עם אבי ומספר סיפורים על קבצתו. את Firica אני זוכר היטב, כבחור גוץ ולא גבוה במיוחד אך זריז כמו 'שד' שהיה מכניס לא מעט 'גולים' של קבוצתו לשער היריב. משחקי הכדורגל נערכו באיצטדיון העירוני שממוקם בגן (Parc) הגדול של ביסטריצה ויתכן גם שהשם Firica שאני זוכר כל כך טוב היה בסופו של דבר רק כינוי.
הגן (Parc) הגדול בביסטריצה
מבט על מגרשי הטניס שבאיצטדיון של ביסטריצה
מבט על מגרש הכדורגל של האיצטדיון העירוני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה