ספרות - תרגומים : יציק שטרול, עריק - סיפור המציג את האנטישמיות הנורא...: 19 ינואר 2017 יציק שטרול, עריק תרגום על פי הסיפור של הסופר ממחוז ביסטריצה-נסאוד, ליביו רבריאנו, שעל שמו נקרא כיום בית הספר ש...
יום חמישי, 27 באפריל 2017
יום שלישי, 25 באפריל 2017
טיול שורשים עם הילדים - חלק רביעי
בקאו, עיר הולדתה של לילי
אנחנו הארבעה שנותרנו ברומניה אחרי שיניב נסע לארץ, נסענו לבקאו כאשר נהג את
המכונית הבן השני שלנו, אלדד. עברנו דרך העיר פיאטרה ניאמץ, היכן עצרנו בקניון
חדיש שרק נפתח לפני מספר חודשים. בבקאו התאחסנו במלון ארבעה כוכבים בשם 'פרזידנט'
ומיד יצאנו לטייל ברחוב הראשי של העיר. עצרנו לצילומים בתיאטרון 'בקוביה' והמשכנו
בכיוון גן השושנים שנמצא בקצה של שדרת 'אוניריאה' היכן גרה בזמנו משפחת ויסמן,
משפחתה של לילי. בתוך גן השושנים עצרנו כדי לאכול במסעדה בסגנון צרפתי היכן הגישו
מאכלים מאד טעימים. לאחר מכן, המשכנו
למקום שהייתה ביתה של לילי, בית שהרסו בתקופתו של ציאושסקו, על מנת לבנות בניינים
מכוערים שנבנו צפוף, צפוף כפי שהקומוניסטים נהגו לבנות אז. באותה שדרה נמצא עכשיו
מרכז משרדים במקום בית החרושת 'פלורטרול', היכן עבד הדוד של לילי, נתן ז"ל.
סיירנו גם בשוק העירוני, שבו הייתה ממוקמת בזמנו, חנות הבדים של אביה של לילי, דוד
ויסמן ז"ל. מהשוק המשכנו לטייל ברחוב הראשי ולאחר מכן ביקרנו בקניון מרשים
מחוץ לעיר עם חנות הספורט המפורסמת 'דקטלון'. חזרנו בנסיעה אל העיר, לקניון המרכזי
'ארנה' שבו בילינו שעה ארוכה של קניות ושתיית קפה באחד מבתי הקפה הפזורים בקניון
זה. בערב, לקראת סיום הביקור בעיר הולדתה של לילי, סעדנו את ליבינו במסעדה אוטנטית
רומנית La Porta, בה, בנוסף לקבב וסלט החצילים המסורתי התענגנו במוזיקת פולקלור
רומני:
La Bacau, la Bacau, intro mahala,
Sa'ntimplat, sa'ntimplat mare
dandana.
La Bacau, la Bacau, am copilarit,
La Bacau, la Bacau, unde te-am iubit.
בתרגום חופשי:
"בבקאו, בבקאו,
בשכונה הישנה,
התרחש, התרחש, בלגן
נורא.
בבקאו, בבקאו, היכן
ביליתי את ילדותי,
בבקאו, בבקאו, היכן
אותך אהבתי.
עברנו ערב מקסים בו
שרנו ושמחנו כשאנחנו ביחד נזכרים בעיר בקאו של פעם.
יניב בדרך לשדה התעופה 'אוטופני' שליד בוקרסט
בדרך לבקאו
בקניון של פיאטרה ניאמץ
בכניסה למחוז בקאו – רעות, לילי ואלדד
Love Birds בכניסה למחוז בקאו
ליד תיאטרון 'בקוביה' שעובר שיפוצים
ברחוב הראשי של בקאו ליד המלון Decebal
בכניסה לתיאטרון 'בקוביה'
ארוחת צהרים במסעדה בסגנון צרפתי
בית שנשאר על תילו ודומה לבית משפחתה של לילי – ליד שדרת 'אונירי'
היכן היה פעם ממוקם ביתם של מש' ויסמן
לילי על רקע מסעדה שנקראת 'אירינה', כמו שקראו לשכנה שלה בתקופת
ילדותה בשדרת 'אוניריה', לשעבר שדרת RPR
בשוק העירוני ליד המקום היכן היתה חנות הבדים של דוד ז"ל, אביה
של לילי
מסובים ליד השולחן עם ארוחת ערב ומוזיקת פולקלור רומני
בבוקר שטוף שמש עם טמפרטורה של קיץ, יצאנו מהמלון President אל בית הקברות היהודי הנמצא מחוץ לעיר. שם פגשנו משפחה נוצרית
ששומרת על בית הקברות ובקשנו מבעל המשפחה שיראה לנו את הקברים של סבתא רשלה
ז"ל וסבא סולומון (שמעון) ז"ל, של לילי. הוא מצא אותם ואנחנו בקפיצות לא
קלות דרך צמחיה סבוכה הגענו אליהם והצלחנו להדליק נרות על פי המסורת היהודית שלנו.
כמו כן, רעות הדלקה נר נוסף ליד קברו של הרב בצלאל שפרן זצ"ל שהיה הרב הראשי
של בקאו, הסבא רבא של איתמר, בעלה. לקראת עזיבתנו, ביקשנו משומר בית הקברות
לנקות את האזור של הקברים במיוחד ליד קברו של סבא סולומון (שמעון) ז"ל.
בכניסה לבית הקברות היהודי של בקאו
בית ההלוויות במרכז בית הקברות
ליד הקבר של סבתא רשלה ז"ל
ליד הקבר של סבא סולומון ז"ל
מבט נוסף על קברו של סבא סולומון ז"ל
ליד קברו של הרב בצלאל שפרן ז"צל
רעות ליד קברו של סבא רבא של איתמר, בעלה. הקבר הנו של הרב בצלאל שפרן זצ"ל, הרב הראשי של יהודי בקאו
לפני מלחמת העולם השניה
אנדרטה מעל קבר אחים של היהודים שנרצחו על ידי הנאצים, אשר הפכו אותם
לסבון באופן האכזרי ביותר שאפשר בכלל לדמיין-יהי זכרם ברוך
-כתב וערך יוסי אבני-
יום חמישי, 20 באפריל 2017
טיול שורשים עם הילדים - חלק שלישי
האגם האדום ומעבר ביקז בדרך לבקאו
יצאנו לדרך אל חבל מולדובה, אל העיר בקאו היכן נולדה
אשתי לילי. בדרך נהג הבן, יניב, ל'אגם האדום' שנמצא בהרי הקרפטים. התאחסנו במלון הממוקם ליד האגם שנוצר על ידי מי גשמים.
נהננו מהקיורטוש, שהיא חלה מסורתית של
הסקלרים, וגם ממטעמים הונגריים אחרים, כגון: מרק גולש ובלינצי'ס משקדים, במסעדה המפוארת של
המלון. גם באותה סביבה ביקרנו 'במעבר ביקז' 'Cheile Bicaz' המרשים אשר פיתה אותנו עם כל
מיני מזכרות הונגריות בדוכנים שבמרגלות ההר.
המכונית המושכרת – אופל 'זפירה', בדרך לאגם האדום
בדרך לאגם האדום – בשוק של רגין
'לקו
רושו'-מבט על האגם
אח ואחות ליד האגם
מפת 'האגם האדום'
צילום משפחתי על רקע היער של 'האגם האדום'
מעבר ביקז – הדוכנים ההונגרים
במעבר ביקז
במתחם מלון 'לקו רושו'
ארוחת צהריים במסעדת המלון
המלון " Lacu Rosu "
בדוכן ה-"קיורטוש קולאצי"- 'החלה המתוקה'
של הסקלרים
מסעדת 'פנורמה'
עם הבת ליד מסעדת 'האגם האדום'
אלדד בסלפי עם קצת שלג בקצה היער
בצד ימין מכתב לסבא האהוב ובצד שמאל לסבתא האהובה -צילום של מזכרות
הנמכרות במעבר ביקז
-כתב וערך יוסי אבני-
יום שלישי, 11 באפריל 2017
טיול שורשים עם הילדים - חלק שני
ביום השני של טיול
השורשים שלנו, סיירנו בעיר ביסטריצה ובקוליביצה בהן הייתי בילדותי בין השנים 1949
עד 1964 כשעלינו לישראל.
ביסטריצה-נסאוד
בבוקרו של יום השישי
הזה, לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו כולנו, הורים וילדים, אל הבית הראשון בו גרנו
כשעברנו בשנת 1949 מפרונדול ברגאולוי לביסטריצה ברחוב קרגיאלה מס. 11. דפקנו בשער
ואיש צעיר ונחמד פתח לנו. לאחר שהסברתי לו את מטרת הביקור הרשה לנו להסתובב ולצלם
בבית. הכרנו גם את אשתו והם סיפרו לנו
שהבית נמכר לאחר מות אימם והם באו רק לעשות סידורים אחרונים לפני המסירה.
הבית בקרגיאלה 11 – מבט חיצוני
הבית בקרגיאלה 11 – מבט פנימי – מימין לשמאל, בעל הבית מר באוער,
רעות, אנוכי, לילי, יניב ואלדד
הבית בקרגיאלה 11 – ליד השער מביפנים
מקרגיאלה 11 המשכנו
בסיור והגענו לשדרה רפובליצי' היכן מצאנו, לשמחתי, את בית ספר התיכון 'ליביו
רבריאנו' בו למדתי, פתוח. נכנסנו והצטלמנו בכניסה וגם נכנסתי למשרדה של סגנית
המנהלת, מורה לפילוסופיה, אשר כיוונה אותנו ואישרה לנו לסייר במסדרונות התיכון.
היחס שקיבלנו היה נפלא, ביקרנו באולם ההרצאות המרכזי, בו המנהלים והמורים של
תקופתי כתלמיד, הורידו לי וליתר חבריי היהודים את עניבת הצופים, כי הורינו נרשמו
לעלות לארץ. היום כישראלי וגם כי למדתי 10 שנים בבית הספר, יכולתי להסתכל בגובה
העיניים אל האזרחים הרומנים כאזרח סוג א של מדינת ישראל וזאת הרגשה מאד טובה,
במיוחד כי בעבר, שעוד הייתי ילד ברומניה, הרגשתי כאזרח סוג ב. בהמשך הסיור ביקרנו
גם באחת הכיתות שנראתה גם כיום כמו זאת שבה למדתי כשהייתי בכיתה י'. יצאנו גם אל
החצר האחורית של מתחם בית הספר היכן פגשנו את מנכ"לית של כל הקומפלקס
החינוכי, גב' גלאצן. היא סיפרה שלפני משרת הניהול, הייתה מורה למחשבים ולתקשורת
וציינה לפנינו את ההישגים הלימודיים העכשיוים של תלמידי התיכון שאפילו זכו שלוש
פעמים במקום ראשון באירופה בתחרויות ידע בתחום האינפורמטיקה (תקשורת).
בשדרה 'רפובליצי' בחזית התיכון
בכניסה לתיכון
באולם המרכזי-רעות מצלמת
ליד הבמה באולם המרכזי
תערוכה במסדרון
באחת הכיתות עם לילי שחזרה לרגע להיות המורה לאנגלית
אנחנו עם אחד המורים וסגנית המנהלת בחצר האחורית
עזבתי את התיכון כשמלווה
אותי הרגשה טובה שהצלחתי לבקר שם והמשכנו בסיור השורשים למקום השני בו גרנו בין
השנים 1960 עד 1962 ברחוב טיטולסקו מס. 8. הבית בו גרנו הפך להיות, אחרי שיפוצו,
לבית תרבות בחסות עיריית ביסטריצה. הבית היה סגור, אבל מעל השער, הראיתי לילדיי,
יניב, אלדד ורעות, סמל של גילדת הקצבים שבימי הביניים הבית היה שייך
להם. על הסמל אפשר לראות ראש של שור שבצדדיו שני אריות ומתחתיו גרזן וסכין קצבים.
בדרך לרחוב טיטולסקו התרשמנו מהמגדל המפורסם של הכנסיה האוונגלית
שבכיכר המרכזית של העיר
במבנה היסטורי מתקופת ימי הביניים הנקרא Sub-Galete
רחוב טיטולסקו שנקרא בעבר רחוב ההונגרים
הבית שברחוב טיטולסקו מס' 8 והנקרא כיום Casa cu Lei
משם המשכנו דרך רחוב
דורניי לבית הכנסת הגדול שהיה פתוח ומקבל אורחים ומולו אנדרטה לזכר יהודי ביסטריצה
שנרצחו בשואה.ביקרנו בחצר בית הכנסת בבית ששכרו הוריי בין השנים 1962 ו-1964 לפני
העליה לארץ.
רחוב דורניי – מבט כללי
השלט של רחוב 'דורניי'
כיכר 'אוניריה' בדרך לבית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול – מבט מבחוץ
בכניסה של בית הכנסת הגדול
אנדרטת הזיכרון והמבנה שהיה בעבר בית הרב שפיץ-הרב הראשי של ביסטריצה
ליד מוצגים של יודייקה
בתוך בית הכנסת
ההקדשה שרשמתי בבית הכנסת הגדול-בתרגום חופשי "הגעתי לכאן עם
אשתי לילי והילדים שלנו, יניב אלדד ורעות וביקרנו בבית הכנסת הגדול של ביסטריצה
לזכר ההורים שלי, אמי ואבי אשר חיו בביסטריצה עד שנת 1964. אני מודה לכם על הטיפול
המיוחד שנעשה עבור בית הכנסת. יוסי דימנטשטיין אבני"
צילום משפחתי שברקע אנדרטת הזיכרון ובית הרב...
רעות על רקע הבית בחצר בית הכנסת הגדול, בו גרנו לפני העליה לארץ
אנחנו עם גב' לזר ליד הבית בחצר בית הכנסת הגדול
למרות שכבר הרגשנו
עייפות מסוימת, נסענו כ-40 ק"מ עד לאגם קוליביצה המרשים, דרך כפר הולדתי Prundul Bargaului
(Borgoprund
בהונגרית) הממוקם ליד הרי Bargau. בקוליביצה הוקסמנו מהאגם המיוחד במינו וסעדנו
את ליבנו במסעדת פישרמנס תוך התפאלות מהנוף הנהדר שכלל מבט מרחוק על הרי בורגאו עם
הקצוות המושלגים.
בדרך לאגם קוליביצה עברנו בכפר הולדתי Prundu Bargaului
במסעדת 'פישרמנס' באגם קוליביצה
מבט על האגם שברקע הרי Bargau עם קצת שלג שנשאר מהחורף
מבט נוסף על האגם
חזרנו לבית המלון
בביסטריצה כדי לנוח כהכנה לנסיעה ארוכה למחרת.
בכניסה למלון Coroana de Aur
בתוך המלון
במסעדת המלון
-כתב וערך יוסי אבני-
הירשם ל-
רשומות (Atom)