יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

יום הולדת של לילי - 7 לנובמבר 2016

לילי נולדה ב- 7 לנובמבר 1950 בעיר בקאו, רומניה. עכשיו ליום הולדת ה- 66, מאחלים לה אנחנו כל המשפחה, שפע בריאות, אושר ושמחת חיים ביחד עם כולנו עד 120 שנה. 

לילי ויוסי - ההתחלה

 לילי עכשיו ועם יוסי בחתונה...

 בטיול...

ביחד גם בסלפי המסורתי...


אחר כך הגיעו הילדים - יניב, אלדד ורעות

יניב, הבן הבכור, נולד בחיפה....


עם ארוחה בשרית...


     מוכן לעבודה עם הנייד ובטיסה לחו"ל...




בקניון לקניות ובמגרש הכדורגל...


אלדד, הבן האמצעי, נולד בפניקס, אריזונה...

                               
במגרש הכדורגל, מאמן ילדים...
  

 בעבודה...

 

ליד הברכה ובהופעה פורימית...


רעות, הבת המזינקלה, נולדה בראשון לציון...


                          בחתונתה עם איתמר...

               בהופעה פורימית וליד חדר הילדים...

 בטיול....

 אחר כך הגיעו משפחות הילדים - אבני-משולם, אבני וברתנא

משפחת אבני-משולם...

מימין לשמאל: הילה, מירב, יהלי, נעמה ויניב...

 משפחת אבני...

מימין לשמאל: תהל, חלי, אלדד והתאומים-ירין ואופיר...


משפחת ברתנא...

מימין לשמאל: איתמר, ליאל, נגה ורעות...


 ... ועכשיו כל משפחתנו בתמונה משותפת...

  
מימין לשמאל: יניב, מירב, יהלי, נעמה, אופיר, יוסי, ירין, הילה, לילי, ליאל, תהל, חלי, אלדד, רעות, איתמר ונגה...

-כתב וערך יוסי אבני-















יום שני, 12 בספטמבר 2016

Our Late Uncle Saul David Stern from ApaNogyFalu - Transylvania

שאול דוד שטרן - סיפור הירושה האבודה

אספר לכם סיפור אמיתי שהתרחש בסוף מאה ה- 19 ובשלהי מאה ה- 20 וקשור בהרבה נימים למשפחתי, משפחת דימנטשטיין-שטרן.

אחיה של סבתא שלי, ברטה, נכנס לברית נישואין בניגוד לרצונו ובלילה חשוך אחד, בשנת 1896, עזב את אשתו ויצא מהכפר ApaNogyFalu בהונגרית או ברומנית Nusheni ופניו ללונדון הרחוקה. כמובן שכולם היו בהלם מבלי לדעת לאן ברח, הוץ מאדם אחד, גיסו וסבי שעיה דימנטשטיין שנשאר בקשר מכתבים איתו. אבי, לזר, גם התחיל לדעת על קורות הדוד שלו שעזב ללונדון. אפילו נודע לו, מאביו שעיה, ששאול הדוד התחתן בלונדון עם אישה מבוגרת ממנו אשר הייתה יורשת עשירה של בית חרושת ורחוב עם בתי העובדים בעיר הבירה של בריטניה וגם לא נולדו להם ילדים. וכך עברו השנים עד בערך 1939 או אפילו 1940 כאשר התפרסמה בעיתון Monitorul Oficial מודעה על ירושה של שאול דוד שטרן אשר מוריש את כל העושר שהיה ברשותו רק לבני משפחת דימנטשטיין כי הוא נשאר בקשר רק עם גיסו שעיה. העורך דין שפירסם את ההודעה ציין שמי שיבוא ממשפחת דימנטשטיין לדרוש את הירושה ויוכיח ששאול דוד שטרן הוא בן משפחתו יקבל את הירושה. מלחמת העולם השניה התחילה ואבי לזר עם אחד מבני הדודים שלו, שניהם בני דימנטשטיין, נסעו לנושני ולכפר השכן סאס פליאק   Sas Feleac איפה שנולדו ברטה ואחיה שאול והתחילו לחפש את ההוכחה הדרושה. אבל להפתעתם גילו שדף תעודת הלידה של שאול נקרע מתוך ספר הלידות והניחו שאנשים אחרים  לקחו את הדף כדי להוכיח שהם, הם הזכאים לירושה של הדוד שלנו. המלחמה והשואה שבאה בעיקבותיה דחו חיפושים נוספים והשבר במשפחתי היה כל כך גדול שלא היה שום רצון לאבי להמשיך בחיפושים. אחר כך באו הקומוניסטים וחיפוש כזה גם הפך להיות מסוכן למשפחתי ולאבי. רק אחרי שנים שעלינו ארצה לישראל, אבי (ז"ל) סיפר לנו את כל הסיפור מא' ועד ת'.

ההוכחה היחידה שיש בידי, להציג לכם קוראים וקוראות יקרים, הנה דף של 'חיפוש קרובים' שפורסם בעיתון The Jewish Cronicle ביום 10 ליולי 1936 (שאני מעריך שהיה שנת פטירתו של דודי שאול (ז"ל):

כפי שאתם רואים במסגרת המודגשת, נערך חיפוש קדחתני אחרי הדוד שלנו, אצטט:
 Saul David Stern, seventy -five, Rumanian, uncle, in London for forty years, is sought by Mendel 
Waldman, Transylvania 

עכשיו אתרגם באופן חופשי " שאול דוד שטרן, שבעים וחמש, דוד, בלונדון ארבעים שנה, מחפש אותו מנדל וולדמן, טרנסילבניה"

אוכל רק להוסיף מידע שקיים ברשותי שבני משפחת וולדמן מופיעים בספר תעודות הלידה של בני דימנטשטיין בכפר נושני (קיבלתי את דפי תעודות הלידה מהסטוריון בשם לדיסלאו גי'מנט מהאוניברסיטה של קלוז'-נפוקא).

לסיום, רק אציין שבמשפחות של בנות ובני דימנטשטיים קיים אוצר פי כמה יותר גדול וחשוב מהירושה האבודה מלונדון - ילדינו ונכדינו הנהדרים.

-כתב וערך יוסי אבני-


יום שבת, 21 במאי 2016

זכרונות מילדותי בביסטריצה (4)

כדורגל ונוסטלגיה

1
עוד בימיי ה'חיידר' התחלתי לשחק כדורגל ואם אני לא טועה זה קרה בערך שהייתי בן שבע. בחדר הלימוד הייתי מקשיב למלמד אבל בחוץ, בחצר בית הכנסת הגדול, הייתי רץ ומשחק פעם כחלוץ ופעם אחרת כשוער. פעם, שכבר גדלתי קצת, שיחקתי עם חבריי כדורגל והייתי כל כך שקוע במשחק שלא ראיתי איך המלמד מתקרב ובא כדי לקרוא לנו לחזור לספסלי הלימוד. מרוב שהסתכלתי רק על הכדור, נתתי מכה חזקה לכדור לכיוון השער. אבל, הכדור במקום שיכנס לשער, עף אל כובעו של המלמד והעיף אותו מעל ראשו. 'אוי וועי', איזו טעות עשיתי, במיוחד הבנתי זאת אחרי שנענשתי כמו שהיו מענישים אז ילדים סוררים ב'חיידר'. המלמד הכין את סרגל העץ ואני הושטתי את האצבעות ו'זכיתי' בעשר המכות של הסרגל על האצבעות המקובצות. אזכור ל'עולמים' את הרגע המכונן הזה.

חצר בית הכנסת הגדול בביסטריצה

מבנה ה'חיידר' בחצר בית הכנסת הגדול

2
עברו עוד כמה שנים ומ'שחקן' כדורגל בחצר בית הכנסת הפכתי להיות 'קיביצער' (מתבונן מהצד - ביידיש), שרק הולך לראות את המשחקים של קבוצת העיר 'גלוריה' ביסטריצה. בימי גדולתה, הקבוצה הזאת, הצליחה לעלות לליגה בכירה יותר ולהתחרות עם קבוצות כמו 'סטיאוה' (Steaua) בוקרסט, 'אוניברסיטאטיה' (Universitatea) קראיובה ובמיוחד עם 'צ'ה.פה.רה.' (CFR) קלוז. כמו כן, אני זוכר שחקן של 'גלוריה' בשם פיריקא (Firica) שאהדתי במיוחד כי נפגשתי איתו פעם בקואופרטיבה 'אוניריאה' (Unirea), איפה שאבי לזר ז"ל היה אחראי על הסנדלריה. Firica היה מביא לתיקון את נעלי הכדורגל של שחקני 'גלוריה' והיה יושב עם אבי ומספר סיפורים על קבצתו. את Firica אני זוכר היטב, כבחור גוץ ולא גבוה במיוחד אך זריז כמו 'שד' שהיה מכניס לא מעט 'גולים' של קבוצתו לשער היריב. משחקי הכדורגל נערכו באיצטדיון העירוני שממוקם בגן (Parc) הגדול של ביסטריצה ויתכן גם שהשם Firica שאני זוכר כל כך טוב היה בסופו של דבר רק כינוי.

הגן (Parc) הגדול בביסטריצה

מבט על מגרשי הטניס שבאיצטדיון של ביסטריצה

מבט על מגרש הכדורגל של האיצטדיון העירוני

-כתב וערך יוסי אבני-




יום חמישי, 12 במאי 2016

זכרונות מילדותי בביסטריצה (3)

מירוץ אופנועים

אחד הדברים שריגשו אותי בימי ילדותי בביסטריצה היה מירוץ האופנועים שנערך בשדרת רפובליצי' (Bulevardul Republicii). אנוכי וחבריי מבית הספר המעורב ביחד עם חבריי מה'חיידר' היינו סורקים את האופנועים שהיו משתתפים במירוץ. תמיד אהבתי לבדוק מקרוב את האופנועים שנראו לי ענקיים ובלתי ניתנים להשגה על ידי ילדים סקרנים כמונו. במיוחד אני נזכר באופנוע הצי'כי גי'אוה (Jawa) בעל מנוע עם נפח של 350 סמ"ק, שהיה שייך לאדם שעבד בדואר בשם Gotea  והיה המתחרה מביסטריצה.המתחרה השני היה מטארגו מורש, בעל הכינוי 'השמן' (Grasu) כי היה בעל הופעה מרשימה והיה לו אופנוע Triumph עם מנוע של 250 סמ"ק. האופנוען הזה, היה יושב על האופנוע כך שהיווה ביחד עם הכלי, גוף אחד ש'טס' במהירות עצומה על השדרה. הנסיעה הייתה מתחילה בתחילת השדרה איפה שהיום הכיכר פטרו ררש (Petru Raresh) ובחלק האחרון שלה האופנועים היו מסתובבים עד לסיום המירוץ. בדרך כלל, המירוץ היה מסתיים לאחר כשלושים סיבובים סביב השדרה והמנצח בכמה מירוצים היה 'השמן' (Grasu) למרות שהאופנוע שלו היה רק עם מנוע של 250 סמ"ק (תודה לאלחנן רוסטוקר ולוילי שרף על העדכון).

 תמונה של אופנוע Jawa 350 (דוגמא) הדומה לאופנוע של Gotea מביסטריצה  (מקור התמונה הנו Wikipedia
Source: Own work, Author: Stahlocher)

תמונה של אופנוע Triumph (דוגמא) הדומה לאופנוע של Grasu מקלוז' (מקור התמונה הנו (Wikipedia- Source: 1955 Triumph T15 Terrier,  Location: Coventry, Transport Museum

תמונה משנת 2012 שצולמה ב- Bulevardul Republicii

-כתב וערך יוסי אבני-

יום חמישי, 5 במאי 2016

זכרונות מילדותי בביסטריצה (2)

איך הצלחתי להכנס לתיכון

הגעתי לשנה האחרונה שלי בעממי של בית הספר המעורב שבשדרת רפובליצי' (Bulevardul Republicii). הימים של בית הספר התחלקו באופן שווה בין לימודי בוקר כלליים של מטמטיקה, היסטוריה, ספרות רומנית והשפות רוסית וגרמנית, לבין לימודי יהדות ב'חיידר' של המלמד ברנשטיין שכללו חומשי תורה, קצת תלמוד והרבה כדורגל בחצר בית הכנסת הגדול. כאשר הגיעה השנה האחרונה של העממי, התחלתי להתכונן למבחני הקבלה לתיכון במתכונת תחרותית (Concurs) בה התלמידים מתמודדים על כל מקום של כיתת התיכון הראשונה, כיתה ח'.במבחני הקבלה, ההתרגשות הייתה גדולה ואני כמו רוב הילדים היהודים עשינו אותם על הצד הטוב ביותר. אבל, והאבל היה גדול כמו בנין בית הספר, ראינו בעיניים קלות ועצובת, ביחד עם רוב אלה שהוריהם נרשמו לעליה לישראל, שלא הופענו על לוח המודעות היכן שהוצגו רשימות התלמידים שהתקבלו לתיכון. האכזבה הייתה גדולה, אך גם היה אור קטן ומהבהב בקצה המנהרה, שנתן לי קצת תקווה. המחנכת שלי כיוונה אותי לקורס הכנה שנערך בקיץ לילדים שלא התקבלו לתיכון. בקורס ההכנה הקייצי אני זוכר את אולטיאנו 'הזקן' (Olteanu cel batrin) אשר עשה מאמצים עילאים לחזור על כל המטמטיקה של העממי. המורה אולטיאנו (Profesorul Olteanu) היה מסוג האנשים שנתן מעצמו, עם כל הלב והנשמה, ודאג שאני כתלמידו אצליח להכנס לתיכון. בזכותו לא עשיתי אפילו שגיאה אחת קטנה במבחן החוזר של סוף חודש אוגוסט ואז לא הייתה לועדה הבוחנת במה להתלות ונאלצה לאשר לי את העליה המיוחלת לתיכון המערוב של ביסטריצה (Liceul Mixt Bistrita).
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ 

עברו מאז יותר מ- 55 שנה ואנוכי כבר סבא. שיעורי המטמטיקה של אולטיאנו 'הזקן' עדיין טריים במוחי כאילו זה היה אתמול, ואני נותן שיעורים פרטיים, עם האהבה של סב,  במטמטיקה של עממי לנכדות הנהדרות שלי - הילה ותהל.

התיכון המעורב בשדרת רפובליצי'...

הכניסה לתיכון המשמש כיום כמכללה לאומית "Colegiul National Liviu Rebreanu"

-כתב וערך יוסי אבני-


יום חמישי, 28 באפריל 2016

זכרונות מילדותי בביסטריצה (1)

עץ הדובדבנים וערמת העצים לחורף

הייתי ילד שובב מאד מאז שאני זוכר את עצמי. איך שהקיץ הסתים עם ריח השדות ועם העצבות שמגיעה עם סיום החופשה, היינו משחקים בחצר הבית עד מאוחר בלילה, כי בקרוב היינו צריכים לחזור ללימודים. יום אחד, היה כבר סוף אוגוסט, ראיתי שעל עץ הדובדבנים שבחצר נשארו עוד כמה מהדובדבנים הלבנים, העסיסיים האלה. הדובדבנים כאילו עשו לי עיניים ואני לא יכולתי  להתאפק מלעלות על העץ ולקטוף את הדובדבנים האחרונים שהיו על העץ. בלי פחד נתלתי על ענף והתקדמתי עוד ועוד כדי להגיע לכל הדובדבנים. אבל פתאום, מאמצע שום מקום, הענף נשבר ואני ילד כבר די גדול, הנכנס לכיתה השבעית, נפלתי כמו אבן. שברתי כמה אריחים והמשכתי בנפילה החופשית עד שנתקעתי בערמת העצים המסודרת שאבי הכין בעוד מועד לכבוד החורף הקר של ביסטריצה.  

 בחצר הבית, ברחוב "י. ל. קראגי'אלה", עץ הדובדבנים ומחסן העצים לחורף...

ביסטריצה, רחוב "י.ל. קראגי'אלה" - Bistrita, Strada  I.L. Caragiale

-כתב וערך יוסי אבני-



יום חמישי, 21 באפריל 2016

מזכרת ממסיבת הברית של תומר בן שחר ותמר - 12/12/2008

מסיבת הברית של תומר

מסיבת הברית של תומר, הנכד של הלן ויעקוב הייתה הזדמנות נהדרת למפגש של הרוזנפלדים ביחד עם בני/בנות זוגם כפי שאפשר לראות בתמונה המצורפת.

מימין לשמאל יושבים: שלמה בו פרקש. משה בן איזידור ואשתו סימה, אסתר בת יונה, ציפורה בת איזידור ובעלה מנחם. מימין לשמאל עומדים: מאשה אשתו של שלמה, הלן בת אילונה, גידי בעלה של אסתר, אנוכי-יוסי בן אילונה ואשתי לילי

- כתב וערך יוסי אבני -

יום שישי, 4 במרץ 2016

מזכרת מהבר-מצווה של ליביו-1977

מזכרת מהבר-מצווה של ליביו חיים - 1977

'חפרתי' עוד קצת בתמונות של משפחת חיים והנה תמונה שגיליתי מהבר-מצווה של ליביו בן פנצ'י והרי חיים:

מימין לשמאל-בלה ודוד ההורים של לילי אשתי ומוני, הרי, ליביו ופנצ'י...

-כתב וערך יוסי אבני-

בני משפחת רוזנפלד בחתונה של אחותי הלן עם יעקוב

תמונת מזכרת - משפחת רוזנפלד

אני ממשיך כהרגלי, מדי פעם, לנבור בתמונות היסטוריות של משפחתי. הנה שוב נתקלתי בתמונה שמספרת במקצת את הסיפור של משפחת רוזנפלד מארונקוטה-טרנסילבניה שבניה, בנותיה ונכדיה השתתפו בחתונת אחותי הלן עם יעקוב:

מימין לשמאל היושבות ליד השולחן: פרידה, בת-דודתי מקרית-אתא ואמא שלה סרן; דודה רוזי אשתו
של דודי יונה מפתח-תקוה עם בתה אסתר. מימין לשמאל - עומדים: הדוד יונה מפתח-תקוה, הדודה דינציו,
יעקוב - החתן ואחותי - הלן, הכלה; דודה רחל - אשתו של ישראל, בעלה השני של דודה דינציו, דודי ישראל מפתח-תקוה, גרשון-הבן של דודה פייגי,משה בנו של ישראל, ציפורה - אחותו של משה ולידה בעלה מנחם עם המשקפיים ומאחור, חבר של יעקוב...

-כתב וערך יוסי אבני-