אנחנו היום...עם אשתי האהובה לילי
יצאתי לגמלאות מצהל בשנת 1989 בדרגת רס״ב לאחר שרות של 22 שנה ואני הנדסאי אלקטרוניקה. במשך כחצי שנה חיפשתי את דרכי תוך גישושים אחרי עבודה אזרחית וגם עבדתי קצת ככתב טכני בעברית וגם באנגלית. לאחר מספר חודשים חזרתי לצהל על מנת לעבוד באותו מקום כאזרח עובד צהל. חשוב לי לציין שבצד המקצועי קיבלתי החלטה טובה ביותר מה שלא אוכל לאמר לגבי הצעד הזה מבחינה כלכלית: באותה תקופה, גמלאי צהל אשר קבל שכר מהמדינה היה נאלץ לוותר על כשני שליש מהגמלה שלו כהחזר תשלום לקופה הציבורית שקראתי לה בקיצור קו״צ.
עברו השנים, הגעתי לכ 10 שנים של עבודה כאזרח עובד צהל עם המון הצלחה מקצועית אבל עם הצלחה כלכלית פחותה.
בגיל 53 נאלצתי לעזוב את העבודה המוכרת שאהבתי למרות המחיר ששילמתי מהגמלה (תשלום הקו״צ של שני שליש מהגמלה) ויצאתי אל השוק האזרחי התחרותי באמת. תקופה קצרה עבדתי בכתיבת מסמכים הנדסיים של מטוס אזרחי בחוץ לארץ ובשפה האנגלית. לאחר שלא מצאתי את מקומי בעבודה הזאת, נכנסתי לחברה שבה עסקתי בהפיכת צגים אזרחיים לצגים לפי תקן צבאי ובסופו של דבר התברגתי לחברת היי-טק בתחום התקשורת על מנת להדריך מהנדסי שרות מארצות שונות כגון: איטליה, בריטניה, ארצות הברית, ישראל, ואפילו מתאילנד ואוסטרליה הרחוקה. בתקופה של כשנה הייתי ״ הייטקיסט״, שהדריך באנגלית במקומות שונים בעולם. בסופו של דבר, החברה נתקלה בקשיים ופוטרתי יחד עם עוד כמה עשרות "הייטקיסטים" כמוני.
עברו השנים, הגעתי לכ 10 שנים של עבודה כאזרח עובד צהל עם המון הצלחה מקצועית אבל עם הצלחה כלכלית פחותה.
בגיל 53 נאלצתי לעזוב את העבודה המוכרת שאהבתי למרות המחיר ששילמתי מהגמלה (תשלום הקו״צ של שני שליש מהגמלה) ויצאתי אל השוק האזרחי התחרותי באמת. תקופה קצרה עבדתי בכתיבת מסמכים הנדסיים של מטוס אזרחי בחוץ לארץ ובשפה האנגלית. לאחר שלא מצאתי את מקומי בעבודה הזאת, נכנסתי לחברה שבה עסקתי בהפיכת צגים אזרחיים לצגים לפי תקן צבאי ובסופו של דבר התברגתי לחברת היי-טק בתחום התקשורת על מנת להדריך מהנדסי שרות מארצות שונות כגון: איטליה, בריטניה, ארצות הברית, ישראל, ואפילו מתאילנד ואוסטרליה הרחוקה. בתקופה של כשנה הייתי ״ הייטקיסט״, שהדריך באנגלית במקומות שונים בעולם. בסופו של דבר, החברה נתקלה בקשיים ופוטרתי יחד עם עוד כמה עשרות "הייטקיסטים" כמוני.
לשמחתי, לאחר כשעתיים, עוד בתוך תהליך הפיטורין, פניתי לשני מכירים שלי שהכרתי בתקופת היותי לזמן קצר כתב טכני, והם קיבלו אותי לעבודה ככתב טכני ומדריך מקצועי במעמד כלכלי שנקרא מלועזית-״פרילנסר״. שמחתי הייתה ללא גבולות, כי מצאתי עבודה כה מהר מבלי שאצטרך לסבול יותר מדי מזעזועי הפיטורין. במשך כ- 15 שנה כתבתי ספרים טכניים וגם הדרכתי בארץ ובחו״ל עם המון סיפוק מקצועי. ההכנסה מהגמלה השתפרה, עוד מקודם, כאשר הפסקתי להיות אזרח עובד צהל כי כעת לא הייתי יותר שכיר אלא ״פרילנסר״ שמקבל מקדמה חודשית עליה נותן כל חודש חשבונית כחוק. המקדמות היו משתנות בהתאם לכמות העבודה או יותר נכון כמות הפרויקטים עליהם עבדתי ועליהם שילמתי מס ערך מוסף ומס הכנסה כחוק. בסיום 15 שנות עבודה כ״פרילנסר״ חברת הכתיבה הטכנית נסגרה וככתב טכני וותיק ומקצועי יצאתי שוב לדרך חדשה, שוב חופשי כציפור דרור אבל הפעם התקרבתי לגיל 70. בתקופה שעבדתי במסגרת חברת הכתיבה הטכנית התמחיתי ככותב תוכן במספר פרויקטים במקביל שלפעמים כללו גם הדרכה בפועל. כעת כדי לשרוד בלי הגיבוי של חברה נאלצתי להוסיף עוד עיסוקים לכתיבת התוכן שהייתי רגיל לה: טיפול מלא בשרטוטים ובאיורים (כאשר במסגרת החברה שרטטתי רק את הסקיצות) וכן, הגהה מלאה בעברית/אנגלית של הספר ולבסוף עריכה סופית של כל הספרים שאני כותב.
כיום אני גמלאי צהל, גמלאי מהחיסכון שחסכתי כאזרח עובד צהל וכן כתב טכני. הכתיבה הטכנית בלי חברה תומכת אילצה אותי ללמוד עיסוקים נוספים בהוצאת הספרים מצד אחד אבל מצד שני אין לי עבודה שוטפת מדי חודש ( חודש אחד יש, חודשיים אין...) וגם התשלום ממשיך להיות כ״פרילנסר״ אבל לא כמקדמה חודשית אלא כ״שוטף פלוס שישים״.
בהצלחה לכלל תושבי ישראל, כולל את כל הגמלאים באשר הם וגמר חתימה טובה לכולנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה