היסטוריה של משפחתי ושל יהדות רומניה: לילי (ויסמן) אבני

משפחת ויסמן-העליה לארץ

בשנת 1964, בחודש מאי של התעוררות הטבע, אספו את כל המטלטלין שהיה מותר לקחת ונסעו עם הרכבת לבוקורשטי, עיר הבירה של רומניה. כל השכנים שבסביבתם בבקאו ליוו אותם לתחנת הרכבת והפרידה הייתה חצי שמחה וחצי עצובה. מבוקורשטי טסו לנפולי שבדרום איטליה ומשם עלו על אוניה ששטה לארץ לנמל חיפה. באוניה, לילי הכירה צעירות וצעירים איתם רקדה ריקודים סלוניים, אך לא שמרה על קשר איתם. כאשר הגיעו לנמל חיפה, הועברו באוטובוס למגדל העמק, למרות שביקשו להגיע לקריית ים או לבן דור, על מנת להיות קרובים לדודות ודודים שלה. גם ציינו בפניהם שמגדל העמק קרובה מאד למקומות האלה. בסופו של דבר המרחק בין מגדל העמק והמקומות החדשים האלה, שליד חיפה, הוא בסך הכל כ- 30 קמ'.

תמונה משפחתית שצולמה עדיין בבקאו - מימין לשמאל: אבא דוד,

לילי בת ה- 7, אמא בלה, יוסיקה זיסו ודורה, שלי ולזר חיים...

מגדל העמק - כרטיס ברכת 'שנה טובה' מהמועצה שבראשה היה צבי אלדרוטי

החיים במגדל העמק

במגדל העמק, מוני התחיל ללמוד בכיתה א' ולילי הוקפצה לכיתה ט'. אמא בלה לא מצאה עבודה בהתחלה ורק לאחר כשנתיים קבלה עבודה במפעל 'בגד עור' בתפירת כפתורים במעילי העור האיכותיים שנתפרו במפעל זה. אבא דוד עבד בהתחלה בשתילת עצים מטעם 'קרן קיימת לישראל' והתקשה להחזיק מעמד בעבודה כזאת בגלל בריאותו הלקויה. לאחר בערך כשנה מצא עבודה אפילו קשה יותר במפעל לייצור תנורי גאז לבישול ואפיה, שהיה ממוקם במפרץ חיפה. כדי לעבוד כמחסנאי בטכניון, הוא נדרש ללמוד עברית, אך בשל הצורך המיידי בפרנסה, לא למד עברית ונאלץ לעבוד במפעל לייצור התנורים.

המשפחה בארץ - מימין לשמאל, בשורה העליונה - דוד לייבו, ישראל גרינברג, אברם חיים, בוצי אשתו, יהודית גרינברג, לילי, שרה בת לזר והאמה שלי; מימין לשמאל בשורה האמצעית - ינטה לייבו, דוד ובלה-ההורים של לילי, לזר ובתו בתיה; מימין לשמאל בשורה התחתונה - מירל לייבו, מוני אחיה של לילי והאחים שמעון וחני גרינברג...

לילי למדה בתיכון ביחד עם עוד 12 תלמידים עולים חדשים כמוה מרומניה וממרוקו. בזכות המחנך אליאב זאת הייתה הכיתה הראשונה שהוגשה לבגרות בה כל תלמידי הכיתה הצליחו וקיבלו את תעודת הבגרות שלהם. המורה לאנגלית ציפורה דובין עזרה לה מאד במקצוע האנגלית כדי שתוכל לעבור את הבגרות בהצלחה. המורה הנהדרת הזאת עודדה את לילי ובזכות עזרתה היא התקבלה לסמינר הקיבוצים 'אורנים', שם רכשה את מקצוע הוראת האנגלית וכפי שאומרים זה מקצוע לכל החיים.

מוני למד גם בבית הספר של מגדל העמק וניסה להתקבל לבית הספר ללבורנטים בחיפה. בסופו של דבר, הוא הצליח להתקבל לבית הספר הטכני של חיל אוויר במגמת חימוש מטוסים וסיים אותו בהצלחה רבה.

הכיתה של לילי בתיכון - בשורה העליונה מימין לשמאל - מנחם שמאוחר יותר למד בב"ס טכני ח"א, השלישית מימין - לילי, החמישית והשישית מימין - שושנה ציובוטרו ושרה זפט; בשורה התחתונה, השני משמאל - המחנך של הכיתה, אליאב...

לילי בטיול עם התיכון של מגדל העמק...

לילי - בת מגדל העמק...

לילי עם חברות מהכיתה - שושנה ציובוטרו ושרית זפט...

בסמינר הקיבוצים אורנים, לילי למדה ביחד עם נשים מבוגרות יותר ובינהן הייתה גם הבת המוכשרת של גולדה מאיר, לימים ראש הממשלה של מדינת ישראל. בסיום הסמינר, לילי התגייסה כמורה חיילת ושירתה כשנה וחצי בבית הספר הצבאי על שם 'מרקוס' שבכרמל-חיפה, איפה לימדה אנגלית למוקדמות הבגרות, לחיילים שלא סיימו תיכן לפני השירות הצבאי. בתקופת השירות שלה, היא הכירה את רס"ל ח"א, יוסי אבני, המדריך מהטכני והתחתנה איתו בשנת 1972 וכמו שאומרים "and the rest is history".