הבר מצווה של אלדד-1990

תמונה משפחתית מהבר מצווה

סידרתי את הארון ונתקלתי בתמונה מהבר מצווה של אלדד (לא נגעתי). משמאל לימין - שחר, הלן, פאני, שוש, רעות, אנוכי (יוסי), אלדד, לילי, יניב, גילה, שמואל וליאור. היו זמנים...היו זמנים...

יא"א-בית מלאכה למכשירים - זכרונות מקורס השתלמות בתמ"מ - 1981

נזכרתי בקורס ההשתלמות - דרג ד' שנערך בתמ"מ-תעשיה אווירית בשנת 1981. עד כמה שאני זוכר, אלה שמות המשתתפים לפי השורות שבתמונה המצורפת. בשורה העליונה: ראשון מימין - דוד לויכטר, שלישי מימין -דני אבני, רבעי מימין - גיל אפרים, חמישי מימין - יצקוביץ, שישי מימין - משה מאיר, תשעי מימין - וישנוביצקי. בשורה התחתונה: ראשון מימין-קורץ, שני מימין-אנוכי-יוסי אבני, שלישי מימין-עזרא חזקיה וחמישי מימין - שמעון כצנלסון.

-כתב וערך יוסי אבני-

יא"א-זכרונות מבית המלאכה למכשירים - 1990

זכרונות מבית המלאכה למכשירים, מלפני כ- 25 שנה, כאשר ישבנו סביב השולחן (מימין לשמאל): בני גבע, טובי-טובישביץ' ז"ל, גיל אפרים ז"ל, אנוכי-יוסי אבני, לא זוכר את שמו, חינקיס, מנדי אקסלרד ז"ל, אריק, לא רואים בתמונה-יצקוביץ ועזרא חזקיה, לא זוכר את שמו, אפריים נויפלד, שמעון כצנלסון, שרמן משה, וולרי גורן ז"ל ומשה לביא.

-כתב וערך יוסי אבני-

בית ספר לאחזקה ב"טכני" - 1973

בינואר 1973 כל מדריכי ומפקדי בית הספר לאחזקה נקראו לדגל על מנת להצטלם. בשורה התחתונה יושבים משמאל לימין לפי השמות שאני זוכר: יושבים-שני משמאל-מיכה קורן (קובץ), שלישי משמאל-אנוכי, יוסי אבני. יושבים מימין לשמאל: שני מימין-זמיר, רבעי מימין למטה-הולס. עומדים מימין לשמאל: שלישי מימין-רפי בראור (בלו), רבעי מימין-דוד דיפטלר, שישי מימין-קובלסקי-מנהל בית הספר, שביעי מימין-ניסים יעקוב-מפקד מגמת חמ"ם ושמיני מימין-נמרון-מפקד מגמת חימוש. אני גם רוצה להתנצל מאלה שאיני זוכר את שמם, אך אשמח מאד להוסיף את שמותיהם באם אקבל עזרה. ראשון משמאל עומד יחיאל תורגי'מן מצב"ה.

-כתב וערך יוסי אבני-

קורס הכנה לאנגלית בב"ס טכני - 1976

קורס הכנה לאנגלית

בשנת 1976 השתתפתי בקורס הכנה לאנגלית עם המורה ברברה אשר הכינה אותי ואת יתר חניכי הקורס להשתלמות שהייתה אמורה להתקיים בארה"ב בשנת 1976. הקורס הזה תרם לי רבות, עד כדי כך שבסיומו הצלחתי לדבר באנגלית שוטפת, כאשר לפניו ידעתי לקרוא ולהבין ספרות טכנית באנגלית אך לא ידעתי לדבר.

עומדים משאל לימין: שני משמאל, אנוכי-יוסי אבני, רבעי משמאל - משה מרגלית, חמישי משמאל - אלדמע (אלוש) יוסף, שישי משמאל - מיכה רן, אחד עשר משמאל - יציק קידר, שלישי מימין-תמם, שבעי מימין-רוביק, שמיני מימין-מוטי רווה ושני מימין-רגב מנשה; יושבים משמאל לימין: הבן של המורה ברברה, טטר ברוך-עוזר למפקד הקורס, גרייבר ניצן-מפקד הקורס, ברברה-המורה לאנגלית ומפקד בית הספר שאיני זוכר את שמו. מבקש מכל יתר המצולמים סליחה על כך שלא זכרתי את שמם.

זכרונות מהבר מצווה של שחר - 1985

זכרונות משפחתיים מהבר מצווה של שחר כ"ץ שנערכה ב- 27/8/1985  

מימין לשמאל בשורה התחתונה: אבי ז"ל, לזר דימנטשטיין, קרן כ"ץ, בני יניב, בני אלדד, גילה ואחותה שוש דימנטשטיין עם פאני אימן. מימין לשמאל בשורה העליונה: שמואל דימנטשטיין. בעלה של פאני ואביהן של שוש וגילה, לילי אשתי עם בתי רעות שמסתירה את פניה, אנוכי, שחר כ"ץ, חתן הבר מיצווה, יעקוב והלן כ"ץ הוריו והוריה של קרן... 

-כתב וערך יוסי אבני-

לילי (ויסמן) אבני - היסטוריה משפחתית (4)

משפחת ויסמן-העליה לארץ

בשנת 1964, בחודש מאי של התעוררות הטבע, אספו את כל המטלטלין שהיה מותר לקחת ונסעו עם הרכבת לבוקורשטי, עיר הבירה של רומניה. כל השכנים שבסביבתם בבקאו ליוו אותם לתחנת הרכבת והפרידה הייתה חצי שמחה וחצי עצובה. מבוקורשטי טסו לנפולי שבדרום איטליה ומשם עלו על אוניה ששטה לארץ לנמל חיפה. באוניה, לילי הכירה צעירות וצעירים איתם רקדה ריקודים סלוניים, אך לא שמרה על קשר איתם. כאשר הגיעו לנמל חיפה, הועברו באוטובוס למגדל העמק, למרות שביקשו להגיע לקריית ים או לבן דור, על מנת להיות קרובים לדודות ודודים שלה. גם ציינו בפניהם שמגדל העמק קרובה מאד למקומות האלה. בסופו של דבר המרחק בין מגדל העמק והמקומות החדשים האלה, שליד חיפה, הוא בסך הכל כ- 30 קמ'.

תמונה משפחתית שצולמה עדיין בבקאו - מימין לשמאל: אבא דוד,

לילי בת ה- 7, אמא בלה, יוסיקה זיסו ודורה, שלי ולזר חיים...

מגדל העמק - כרטיס ברכת 'שנה טובה' מהמועצה שבראשה היה צבי אלדרוטי

החיים במגדל העמק

במגדל העמק, מוני התחיל ללמוד בכיתה א'  ולילי הוקפצה לכיתה ט'. אמא בלה לא מצאה עבודה בהתחלה ורק לאחר כשנתיים קבלה עבודה במפעל 'בגד עור' בתפירת כפתורים במעילי העור האיכותיים שנתפרו במפעל זה. אבא דוד עבד בהתחלה בשתילת עצים  מטעם 'קרן קיימת לישראל'  והתקשה להחזיק מעמד בעבודה כזאת בגלל בריאותו הלקויה. לאחר בערך כשנה מצא עבודה אפילו קשה יותר  במפעל לייצור תנורי גאז לבישול ואפיה, שהיה ממוקם במפרץ חיפה. כדי לעבוד כמחסנאי בטכניון, הוא נדרש ללמוד עברית, אך בשל הצורך המיידי  בפרנסה, לא למד עברית ונאלץ לעבוד במפעל לייצור התנורים.

המשפחה בארץ - מימין לשמאל, בשורה העליונה - דוד לייבו, ישראל גרינברג, אברם חיים, בוצי אשתו, יהודית גרינברג, לילי, שרה בת לזר והאמה שלי; מימין לשמאל בשורה האמצעית - ינטה לייבו, דוד ובלה-ההורים של לילי, לזר ובתו בתיה; מימין לשמאל בשורה התחתונה - מירל לייבו, מוני אחיה של לילי והאחים שמעון וחני גרינברג... 

לילי למדה בתיכון ביחד עם עוד 12 תלמידים עולים חדשים כמוה מרומניה וממרוקו. בזכות המחנך אליאב זאת הייתה הכיתה הראשונה שהוגשה לבגרות בה כל תלמידי הכיתה הצליחו וקיבלו את תעודת הבגרות שלהם. המורה לאנגלית ציפורה דובין עזרה לה מאד במקצוע האנגלית כדי שתוכל לעבור את הבגרות בהצלחה. המורה הנהדרת הזאת עודדה את לילי ובזכות עזרתה היא התקבלה לסמינר הקיבוצים 'אורנים', שם רכשה את מקצוע הוראת האנגלית וכפי שאומרים זה מקצוע לכל החיים.

מוני למד גם בבית הספר של מגדל העמק וניסה להתקבל לבית הספר ללבורנטים בחיפה. בסופו של דבר, הוא הצליח להתקבל לבית הספר הטכני של חיל אוויר במגמת חימוש מטוסים וסיים אותו בהצלחה רבה.

הכיתה של לילי בתיכון - בשורה העליונה מימין לשמאל - מנחם שמאוחר יותר למד בב"ס טכני ח"א, השלישית מימין - לילי, החמישית והשישית מימין - שושנה ציובוטרו ושרה זפט; בשורה התחתונה, השני משמאל - המחנך של הכיתה, אליאב...

לילי בטיול עם התיכון של מגדל העמק...

לילי - בת מגדל העמק...

לילי עם חברות מהכיתה - שושנה ציובוטרו ושרית זפט...

בסמינר הקיבוצים אורנים, לילי למדה ביחד עם נשים מבוגרות יותר ובינהן הייתה גם הבת המוכשרת של גולדה מאיר, לימים ראש הממשלה של מדינת ישראל. בסיום הסמינר, לילי התגייסה כמורה חיילת ושירתה כשנה וחצי בבית הספר הצבאי על שם 'מרקוס' שבכרמל-חיפה, איפה לימדה אנגלית למוקדמות הבגרות, לחיילים שלא סיימו תיכן לפני השירות הצבאי. בתקופת השירות שלה, היא הכירה את רס"ל ח"א, יוסי אבני, המדריך מהטכני והתחתנה איתו בשנת 1972 וכמו שאומרים "and the rest is history".

לילי התחילה ללמוד בסמינר הקיבוצים 'אורנים'...

לילי בחופשה עם שרית בינדר - חברה ללימודים בסמינר...

לילי בחופשה עם חברות מהסמינר - בשורה איתה שתי בנות 

קיבוצים בעמק והשלישית בת כרמיאל...

שנת 1972 - לילי ויוסי כבר חברים - הצטלמו בחתונה של חברו

של יוסי מח"א - מיקי קורן (קובץ') עם כלתו בפרדס חנה...

לילי ויוסי בחתונתם ביחד עם ההורים: דוד, בלה, לזר ואילונה...

לילי הצטלמה בכניסה לאולמי 'נועם' שליד התחנה המרכזית 

של 'אגד' בחיפה- לידה בצד שמאל נקלטו במצלמה גם בני הדודים שלה - רוני חיים ויהודה גרינברג

בחתונה של לילי ויוסי - מימין לשמאל - מוני אחיה של לילי, אבא של לילי, דוד, אמא של לילי, בלה, לילי, יוסי, אבא של יוסי, לזר ואחותו של יוסי, הלן...

  

לילי ויוסי בשורה העליונה, בשורה התחתונה, משמאל לימין - ראשון-מורה מב"ס 'מרקוס' התיכון 

לבגרות של החיילים, רחל הירש ועוד מורה מאותו בי"ס, משפחת מרקוביץ ושכנה נוספת מהבית

שבמגדל העמק...

משמאל לימין - בוצי הדודה, בלה האמא, מוני האח, חברה מבי"ס 'מרקוס', לילי ועוד חברה מאותו בי"ס ששמה רחל מגבעת אולגה...

מימין לשמאל - מוני אחיה של לילי, לילי, יוסי, פרידה ויהודה ווקסמן - בני

הדודים של יוסי...

--כתב וערך יוסי אבני--

איך אנחנו קוראים לנכדים ונכדות שלנו ? סיפור קצר לפני ל"ג בעומר...תשע"ו

איך שלא עשינו והתעלמנו מהעבר לעתים ולפעמים אפילו נזכרנו בעבר שלנו, שלי ושל לילי אשתי, לא יכולנו לברוח מילדותינו ברומניה, אני בביסטריצה ולילי בבקאו. אי אפשר לברוח מהזיכרון של הילדות שלך... איך אני יודע זאת, על פי איך שאנחנו קוראים לנכדים שלנו במיוחד כאשר רוצים לפנק אותם. חשוב לי לציין שמה שלא עשינו עם ילדינו כאשר רצינו לפנק אותם בשמות חיבה, הם תמיד היו ויהיו בשבילינו, יניב, אלדד ורעות. עם נכדינו המצב שונה לגמרי...
לנכדה הבכורה ששמה בישראל הילה בת יניב. לילי הסבתא קוראת לה אפילו בשיחת טלפון קצרה, 'הילוצה'. לנכדה השניה בתור לפי הגיל, כאשר היא מתארחת אצלינו, אני וגם לילי קוראים לה במקום תהל בת אלדד, 'תהלוצה', 'בואי לראות סרט מצוייר בטלוויזיה'. רק לבת השניה של יניב, התעצלנו להוסיף לשם את התוספת הרומנית 'צה', כאשר אנחנו מזמינים אותה לאכול, אנחנו אומרים לה בחיבה רבה, 'נעמונת', במקום נעמה בת יניב. אבל לא אסיים את הסיפור הקצר על הנכדים שלנו, מבלי לציין את שמותיהם של הצעירים ביותר בחבורה: התאומים ירין ואופיר בני אלדד והבנות של רעות,ליאל ונגה שרק נולדה עכשיו, שבוע לפני ל"ג בעומר תשע"ו . כאשר ירין מסתתר בחדר המדרגות לפני שנכנס אלינו אנחנו קוראים לו באדיקות, 'ירינוקא' ולתיאום השני שמתרחק מאיתנו לרגע בגינה אנחנו צועקים איפה 'אופיריקא' וכמובן לבת רעות 'הגדולה', כאשר היא מתרחקת מאיתנו אפילו רק כמה מטרים, אנוכי, אך במיוחד סבתא לילי קוראת לה, 'ליאלוצה'...עכשיו שנגה נולדה, כאשר היא אפילו רק תחייך אלינו, נקרא לה באהבה 'נוגלה', עם סיומת של השפה העתיקה שדיברנו בה בבית אבא ברומניה - שפת היידיש.

לילי (ויסמן) אבני - היסטוריה משפחתית (3)

תקופת מלחמת העולם השניה

בתקופת מלחמת העולם השניה, אמם של לילי ומוני, בלה, נאלצה להתמודד עם דיכוי קשה של יהודי הכפר קולונשטי שגורשו מכפרם בו חיו במשך דורות. זה קרה בשנת 1942, כאשר ראש הכפר פנה לסבא סולומון שכדאי לו ולמשפחתו לעזוב את הכפר כיוון שהגרמנים מתקרבים והאנטישמים יעשו פוגרום ביהודים. סבא סולומון העמיס את כל הבית וביחד עם אשתו וילדיו יצאו לדרך לבקאו בליווי זי'נדרם רומני על מנת להגן עליהם ממתפרעים. בלה ואביה סולומון הלכו ברגל ליד העגלה מכיוון שלא היה מקום. בעגלה הועמסו המטלטלין של הבית ובצפיפות נוראית התמקמו גם נתן, יהודית, לייזר, ינטה, אברם ומינה. לייבו, שהיה האח הגדול, עבר לבקאו לפני כמה זמן והתיישב בעיר המחוז. באותה תקופה המשפחה חייה בתנאים מאד קשים והיו נתונים למגבלות עוצר רבות והרגישו המון פחד ואימה מהגרמנים הכובשים ומהרומנים המתפרעים ששיתפו פעולה עם הכובש.  סבא סולומון קיבל בצורה קשה ביותר את המצב הקיים בעיר באותה תקופה ונפטר מצער. סבתא רשלה, חייה אצל בלה בבית אחרי שהתחתנה עם דוד ויסמן. רשלה נפטרה בפסח של שנת 1962 כאשר לילי הייתה בת 12 ומוני היה בן 4. עוד בתקופת המלחמה, בלה חויבה לעבוד בבית החולים העירוני ללא שכר. אחרי המלחמה בלה התחתנה עם דוד ויסמן מפרינציה והם הביאו לעולם שני ילדים - לילי שנולדה בשנת 1950 ומוני שנולד בשנת 1958.

מפת מחוז בקאו עם בירת המחוז Bacau, הכפרים Colonesti ו- Parincea...

 ספר הלידות בעיריית קולונשטי פתוח באעמוד בו דווח על לידתה של Haim Beila, אמם של לילי ומוני (צילום מטיול שורשים - אוגוסט 2012)

בית בקולונשטי באזור בו היה פעם הבית של משפחת חיים... (צילום מטיול שורשים - אוגוסט 2012)

 בית נוסף כמו ביתם של משפחת חיים בקולונשטי... (צילום מטיול שורשים - אוגוסט 2012)

הקבר של סבא של לילי ומוני בבית הקברות של בקאו ...  (צילום מטיול שורשים - אוגוסט 2012)

הקבר של סבתא של לילי ומוני בבית הקברות של בקאו... (צילום מטיול שורשים - אוגוסט 2012)

לילי ואשתו של מוני, עידית בפרינציה... (צילום מטיול שורשים - אוגוסט 2012)

הילדות בבקאו

לילי ומוני גדלו בבית שפנה לשדרת RPR הנקראת כיום Bulevardul Unirii. לילי גדלה והתחברה עם בתם של שכניהם הרומנים, מימי מיטרויו. ביחד היו הולכות לבית הכנסת בתקופת החגים ואפילו היו מבקרות ביחד בכנסיה כאשר נערכו שם חתונות. הבנות שיחקו, למדו ועשו שיעורים ביחד עד תחילת כיתה ז'. לילי גם למדה שיעורים פרטיים בעברית, בצרפתית ואפילו למדה לנגן בכינור. הניגון בכינור לא משך אותה במיוחד, אך בכל זאת הצליחה לנגן את מנגינת השיר Onesti, Onesti. היא השמיעה את המנגינה הזאת בכינוס משפחתי עם הדודים והדודות שהתכנסו במטרה הזאת אצל משפחת ויסמן. התוצאה לא הייתה מזהירה, אך בכל זאת בסיום היו מחיאות כפיים סוערות. בבית הספר מס. 1, עוד שהייתה בכיתה ו', לילי השתתפה בקבוצת הכדור-עף. היא גם השתתפה בקבוצת ריקודי עם  והיה לה כפרטנר, בן כיתתה בשם אנדראי. עם אביה, היא הייתה מוכרת בבסטה שהאבא היה פותח בשוק, מטעם חנות הבדים אותה הוא ניהל ביתר ימי השנה. זה היה קורה פעם בשנה ביריד העירוני של בקאו. לאחר הולדת אחיה, מוני, לילי סרגה לו חליפה אותה גם הציגו בבית הספר כדוגמא של סריגה. כמו כן, הייתה הולכת עם אביה לאופרות ואופרטות כגון 'הספר מסביליה', 'אוטלו' ועוד. עם אמא הייתה הולכת למרחצאות בעיר וגם מבקרות ביחד את משפחות הדודות והדודים. בחצר שלהם היה גם בית גדול ויפה איפה הייתה גרה המשפחה של אירינה בת פינקו גרשון. לילי הייתה נוהגת ללכת ביחד עם אירינה לשוק  על מנת למכור את הגבינות שאבא שלה היה מייצר מעדר הכבשים הגדול שהיה ברשותו. באותה תקופה לילי הייתה משחקת הרבה עם עוד חברה בשם לידיה ויגדר וגם עם הרומניה מימי. שלושת החברות היו מטפסות על עץ תות גבוה מאד והיו טועמות ואוכלות מפירות העץ. פעם, לילי נסעה לחופשה עם ההורים לקונסטנצה, עיר חוף של הים השחור, איפה שטה באוניה בפעם ראשונה בחייה וההתרגשות הייתה גדולה.

לילי בת ה-6 בתלבושת של פורים בשנת 1956

מוני מימין ובן דודו מירל משמאל בערך בפורים של שנת 1963 בבקאו...

מימין לשמאל - לידי, לילי ומימי בנות ה-7 בכיתה א' 1, בבקאו...

אחד מבתי הכנסת של בקאו  (Multumesc InimaBacaului.ro pentu fotografie)

התיאטרון בקוביה (Bacovia) בבקאו איפה לילי ואביה ראו אופרות ואופרטות...

לילי בת ה-12 עם אמא, אבא, מוני והבן דוד מירל בשנת 1962, בבקאו...

--כתב וערך יוסי אבני--

לילי (ויסמן) אבני - היסטוריה משפחתית (2)

אלה תולדות בני המשפחות חיים וויסמן  

(כמה מילים שמקדימות את תולדות המשפחה - הוספתי רק את התמונות שהיו ברשותי בעת כתיבת הבלוג ועם כל יתר בני המשפחה-סליחה מראש! מאד אשמח לצרף עוד תמונות עם בני משפחה נוספים ישלחו לי אותם באמצעות הפייסבוק, דוא"ל או כל דרך שירצו)

אברם אהב להתלבש יפה והתחתן עם בוצי עוד בבקאו (Bacau) ועלו לישראל שהיו כבר נשואים. אברם עבד בחברת רפאל והם גרו ביישוב בן דור שעל הכרמל ליד חיפה.

לייבו הקים משפחה בבקאו כשהתחתן עם גולדה ונולדו להם שני בנים - הרי וניצא. הם עלו ארצה עוד לפני שעלתה משפחתה של לילי והתישבו בנצרת עלית. הרי התחתן עם פנצי' ונולדו להם שני בנים ובת. ניצא התחתן עם מרים וגרים בדניה שעל הכרמל ונולדו להם שני בנים ובת. מינה התחתנה ברומניה עם דוד וגרו בעיר בארלד (Barlad) עד שעלו ארצה. עוד אז, כאשר גרו בבארלד, נולדו להם שתי בנות - ברטינה וביאנקה. ברטינה הייתה ספורטאית שאהבה מאד כדורסל והיתה מבקרת את משפחת ויסמן בחופשות הקייץ. מינה, דוד והבנות עלו ארצה והתישבו בדימונה. לאחר מכן, ברטינה וביאנקה עברו לגור בבאר שבע. ברטינה התחתנה עם ספניאולו ישראל ונולדו להם בן ובת. ביאנקה התחתנה עם משה אייזיק ונולדו להם שלוש בנות.

בארוחות המשותפות של בני משפחת חיים אפשר היה לפגוש את בני

המשפחה:  השלישי  מלמטה דוד ויסמן, רביעית מלמטה בלה, חמישי מלמטה

 אברם חיים, שישית מלמטה שלי ובעלה לזר חיים. בחלק העליון, משמאל מזהים

בקושי את בוצי, אשתו של אברם, נוצי אחותה ובעלה, נתן ואשתו אווה...

למטה מימין לשמאל- הדוד שלי אלברט, לילי ואנוכי בחתונה שלנו, ישראל גרינברג בעלה של יהודית חיים ואבי לזר דימנטשטיין. למעלה, מימין לשמאל-ישראל ספניולו וברטינה עם בנם ארז, בלה, אמה של לילי ואחיה מוני, אמא של בוצי ואמא שלי אילונה.

עוד תמונה שבה מצולמת פנצי' בצד שמאל, אשתו של הרי, ושלישי מאחוריה, לזר...

בלה התחתנה עם דוד ויסמן עוד בהיותם בבקאו. הם גרו ברחוב RPR, כיום רחוב Unirii ונולדו להם שני ילדים - לילי ומוני. הם עלו ארצה ב- 25 למאי 1964 והתיישבו במגדל העמק ("5 דקות מחיפה" כפי שאמרו להם פקידי משרד הקליטה).לזר חיים התחתן עם שלי בבקאו ועלו ארצה והתישבו בשכונת רמת אליהו שבראשון לציון. עוד בתקופת היותם בבקאו, נולדו להם שתי בנות - שרה ובתיה. ינטה התחתנה עם דוד בבקאו וגם שם נולד להם הבן מירל. הם עלו ארצה באותה שנה כמו משפחתה של  לילי-1964 והתישבו בנצרת עלית. יהודית עלתה ארצה עם עליית הנוער בהיותה ילדה צעירה והתחתנה עם גרינברג ישראל והתיישבו בקריית ים. נולדו להם בת ושני בנים- חני שמעון ויהודה. נתן התחתן עם אווה בבקאו, עלו ארצה והתיישבו בקריית ים. מאוחר יותר עברו לבן דור, איפה שאברם ובוצי גרו, ולבסוף עברו עוד פעם לנשר. לנתן ואווה נולדו בן ובת-רוני ורוזה.

בלה ודוד, ההורים של לילי ומוני...

מימין לשמאל, מוני, דוד ובלה ההורים של לילי ומוני, לילי, אנוכי, אבי לזר ואחותי הלן בחתונתינו

בשנת 1972 בעולמי 'נועם' בחיפה...

בעיר הזאת, ברחוב 'חטיבת גולני'-בלוק 383, בשנת 1964, התיישבו בני משפחת ויסמן - אבא דוד, אמא בלה והילדים לילי ומוני...

למטה מימין לשמאל-אבא דוד, מוני בחתונתו עם אלדד הבן האמצעי שלי ושל לילי, עידית הכלה של מוני עם בת אחותה בידיים, אמה בלה עם יניב הבן הבכור שלי ושל לילי...בשורה העליונה, לילי ואנוכי...

כל המשפחה שלנו בבר מצווה של בנינו אלדד-מימין לשמאל, רעות המזינקלה של לילי ושלי, יניב הבכור שלנו ואלדד הבן האמצעי שחגג בר מצווה...

בחתונה שלנו, בשנת 1972, צולמה ינטה ביחד עם דוד בעלה...

בשלב זה אחזור לתולדות משפחת ויסמן. אבי המשפחה, אברם, חי בפרינציה ועסק במסחר של עורות. הוא התחתן עם ליזה מבית חסקל מהרלאו (Hirlau) שליד יאסי (Iasi). נולדו להם שלוש בנות ושלושה בנים - זי'ני, דורה, דוד, מנולה וליאונש. זי'ני התחתנה עם אברם טישלר וגרו במוינשטי (Moinesti) שבמחוז בקאו. דורה התחתנה עם יוסיקה זיסו בבקאו ונולדו להם שני בנים - ליקה ודוד. הם עלו ארצה לפני משפחתו של דוד ויסמן והתיישבו בשכונת רמת אליהו ומשם עברו לגור בבת ים. ליקה התחתן גם,  עזב את הארץ ביחד עם אשתו ונסעו לאוסטרליה ולאחר מכן התיישבו בטורונטו שבקנדה. נולדו להם שני בנים.  אחיו דוד התחתן בראשל"צ ונולדו להם שתי בנות. דוד ויסמן התחתן עם בלה חיים (ראה פירוט בתיאור תולדות משפחת חיים). סימונה התחתנה בבקאו עם מרקו ועלו ארצה דרך קפריסין, כנראה בשנת 1948. בקפריסין נולדה להם בת ששמה עליזה ולאחר מכן התיישבו ברמתיים איפה שנולדה בת שניה ששמה חדווה. מנולה נפטר בגיל צעיר מסיבוך של דלקת באפנדיציט ונקבר בבקאו. ליאונש עלה ארצה והתיישב ברעננה וביתו עלה באש והוא נפטר ונקבר ברעננה.

בני משפחת ויסמן, בחתונה שלנו, בשנת 1972, למטה מימין לשמאל-ליקה הבן של זיסו יוסיקה ושל דורה ויסמן, זיסו יוסיקה, סימונה אחותו של דוד ויסמן, דורה אשתו של יוסיקה זיסו ואחותו של דוד ויסמן, דוד ויסמן...בשורה השניה, מימין לשמאל, בלה, אמא של לילי, עם טולי ובקה אשתו היושבת משמאלו של אבא דוד, לילי ואנוכי...

מימין לשמאל- דוד ויסמן עם ליקה ואשתו בחתונתם...

אלה היו התולדות של שתי משפחות יהודיות שעברו מארץ שבה נולדו לארצם שלהם ושל כל העם היהודי, ארץ ישראל, בה הקימו בתים ומשפחות לתפארת.

--כתב וערך יוסי אבני--

לילי (ויסמן) אבני (1) - היסטוריה משפחתית

סבא, סבתא, אבא, אמה, אח, דודות ודודים ממחוז בקאו (Bacau) 

לילי נולדה ב- 7 לנובמבר 1950 ואחיה מוני נולד ב- 13 ליולי 1958, כאשר שניהם נולדו בבקאו. אמא שלהם, בלה, אישה חרוצה ואוהבת את כל בני משפחתה, היתה בת למשפחת חיים שגם נקראה חיימוביץ. אבא שלהם היה דוד ויסמן, איש מכירות של בדים המוכר בעיר בקאו (Bacau) ובעל יכולות מסחריות משובחות ביותר. העיר נמצאת בחבל מולדובה שברומניה כ-400 ק"מ מעיר הבירה בוקורשטי. שני הוריהם של לילי ומוני נולדו בכפרים שבמחוז בקאו, אמא בלה בקולונשטי (Colonesti) ואבא דוד בפרינצי'ה (Parincea).

 לילי בת ה-5 עם הוריה -בלה ודוד ויסמן (תמונה מ-1955)

מוני, אחיה של לילי (תמונה משנת 1972)

אתחיל את הסיפור המשפחתי של לילי עם משפחת חיים (חיימוביץ). אביה של בלה, שמעון חיים (Solomon Haimovici) שירת בצעירותו בצבא הרומני ונלחם ביחד עם חיילים רומנים וגם יהודים כנגד האויב הגרמני, במלחמת העולם הראשונה, בקרב הגדול שנערך במרששטי (Marasesti)  שבמולדובה. הוא הצטיין בקרב ואפילו נפצע, זכה לאיתור על גבורתו בקרב וזכה גם בחלקת אדמה בכפר קולונשטי, איפה הקים את ביתו וגידל את משפחתו הענפה.

סבא Solomon Haimovici

 אתר ההנצחה Marasesti (תמונה משנת 2012)

הקבר של סבא Solomon Haimovici בבית הקברות היהודי של Bacau 

(התמונה משנת 2012) 

לאחר שנים רבות, לילי ואנוכי עשינו טיול לבוקורשטי, בירת רומניה, וגילינו ברשימת החיילים היהודים, על לוח זכרון שבכניסת בית הכנסת 'קוראל', את שמו של החייל Solomon Haimovici, בדיוק כפי ששמו מופיע על קברו בבית הקברות היהודי שבבקאו.

                               בבית הכנסת 'קוראל', לילי מצביעה על שמו של סבא בלוח הזכרון   

  (תמונה משנת 2011)

אבא וסבא שמעון עבד בעיקר כסוחר שעסק במכירות מבית לבית באמצעות מזוודה. לו ולאשתו הראשונה נולדו שני ילדים - לייבו ומינה. אשתו הראשונה נפטרה והתחתן מחדש עם רשלה ונולדו להם הילדים האלה, לפי הסדר הבא: אברם נולד בשנת 1923, בלה נולדה בשנת 1925, לזר נולד בשנת 1927 ואחר כך ינטה ויהודית שנולדה ביחד עם אח תאום אשר נפטר, ולבסוף נולד המזינקלה-נתן בשנת 1937.

התמונה של בני/בנות משפחת חיים עם בעליהן/נשותיהם-

משמאל לימין: לזר ושלי; ינטה ודוד; בלה ודוד; משפחת וייס-ההורים של שלי 

ומאחור בוצי, אשתו של אברם

ליד הקבר של Rashela Haim סבתא של לילי, מימין לשמאל:

 דוד של ינטה ודוד של בלה, בלה ולייבו, ינטה, שלי ולזר

מינה עם הנכד ארז וכנראה הגננת (תמונה שצולמה בישראל)

תמונה משפחתית נדירה, משמאל לימין: מירל הבן של ינטה ואחיה של אווה; ינטה ודוד; הכלה אווה והחתן נתן; ההורים של אווה ולילי כבת 12 (תמונה מבקאו 1962)

תמונה של מרכז בקאו עם התיאטרון Bacovia (תמונה משנת 2012)

מבט כללי של העיר בקאו מהמלון 'דצי'בל' (2012)

--כתב וערך יוסי אבני--